משכנתא מעבר לקו הירוק
רוב הבנקים לא נותנים משכנתאות מעבר לקו הירוק. בנק טפחות ובנק לאומי הם בין היחידים שנותנים משכנתאות כאלה אך לעתים בתנאים שונים מהמקובל בשאר חלקי הארץ.

משכנתא מעבר לקו הירוק

רוב הבנקים לא כל כל "מתאמצים" היום בכל המשתמע למשכנתאות מעבר לקו הירוק. בנק טפחות ובנק לאומי הם בין היחידים שנותנים משכנתאות כאלה אך לעתים בתנאים שונים מהמקובל בשאר חלקי הארץ. הסיבה היא כנראה הידיע של אי תחרות. מעבר לקו הירוק, רישום הזכויות נעשה בדרך כלל במנהל האזרחי ובחברה המשכנת, מועצה איזורית וכו'. לעיתים אף הרישום הוא טאבו ירדני. אין רישום בטאבו. 

אזורים מעבר לקו הירוק בארץ

אין אדם בארץ שאינו מכיר את המושג "הקו הירוק" אך לא רבים יודעים את מקורו או את המסלול שבו הוא עובר. אז מהו אותו קו ירוק? ומהם אזורים מעבר לקו הירוק בארץ? הקו הירוק הוא קו שביתת הנשק של מדינת ישראל עם מדינות האזור- מצרים, ירדן, סוריה ולבנון כפי שנקבע בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות ועד למלחמת ששת הימים, בשנת 1967. שמו ניתן לו מאחר וצוייר בעיפרון ירוק על המפה ששימשה בדיונים. הוא מכונה גם "גבולות 48" או "גבולות 67". לא היה קו גבול רשמי אלא קו הפרדת כוחות שמשמשים כיום גבול מנהלי בין השטחים עליהם חלה ריבונות ישראל לבין שטחים המנוהלים על ידה באמצעות ממשל צבאי או על פי הסכמים עם הרשות הפלסטינית. אחד ממוקדי המחלוקת והסכסוך הישראלי פלסטיני, כמו גם בשיח הישראלי הפנימי הוא השליטה והכיבוש מעבר לקו הירוק, והנסיגה לגבולות הקודמים.


 ירושלים ורמת הגולן

על פי אותה המפה, אזורים מעבר לקו הירוק בארץ הם גם מזרח ירושלים ורמת הגולן. בשנת 1981 התקבלו בכנסת חוק יסוד "ירושלים בירת ישראל" המגדיר את ירושלים השלמה והמאוחדת כבירת הארץ וחוק שמחיל את החוק והמשפט הישראלי על רמת הגולן.


שכונות טבעת בירושלים

לאחר מלחמת ששת הימים ניבנו בירושלים חמש שכונות טבעת סביב מרכז העיר על שטחים שנכבשו באותה המלחמה, במטרה ליצור רצף התיישבותי יהודי בעיר. שני חלקי העיר ירושלים, המערבי והמזרחי אוחדו תחת שליטה אחת, בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967. מפת העיר שונתה כליל. שטחה המוניציפלי של העיר התרחב עם סיפוח שטחים פתוחים וכפרים מיהודה ושומרון. מדיניות האכלוס החדשה ראתה מראש בשכונות החדשות מרכזי אכלוס גדולים שישמשו פתרונות דיור לזוגות צעירים, בני המעמד הבינוני וגלי העולים החדשים שנקלטו בעיר. הביקוש לדירות היה אדיר ובשנים הראשונות אוכלסו השכונות במהירות רבה. קצב גידול האוכלוסיה המשיך לצמוח בהתמדה עם הרחבת התאים המשפחתיים של אותם זוגות צעירים ונוצרו שכונות תוססות והטרוגניות. עם השנים ועזיבת הצעירים למגורים במקומות אחרים מחוץ לשכונה, התבגרו השכונות וקצב הגידול בהם הואט. שכונות מסויימות, כמו נווה יעקב ורמות אלון אף התחרדו עד ליצירת ישוב חרדי בתוך השכונה, כמו במיקרה נווה יעקב. 


מעמדן של שכונות הטבעת

 

מהן התנחלויות

אזורים מעבר לקו הירוק בארץ ובהם יישובים, נקראים התנחלויות. אזורים מעבר לקו הירוק בארץ הם גם יהודה ושומרון ובקעת הירדן. מעמדן מבחינת המשפט הבינלאומי של ההתנחלויות שנוי במחלוקת. אזור יהודה ושומרון נקרא גם "הגדה המערבית" בהתאם לשם בו כונה עוד בזמן שליטת הירדנים. רבות מההתנחלויות הן בעלות אופי של יישוב קהילתי דתי, מתוך רצון ליישב את חבלי ארץ התנ"ך בחברת מופת המשלבת תורה ועבודה, יהדות וציונות. ברבות מההתנחלויות הוקמו ישיבות, ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות. סגירותם היחסית של היישובים מאפשרים קיום אורח חיים דתי אדוק ומוקפד.


יהודה ושומרון

מקור השמות יהודה ושומרון מהמקרא. יהודה היה שמו של שבט משבטי ישראל ושמה של הממלכה הדרומית שנוצרה מפירוק ממלכת ישראל המאוחדת. היא נקראה "ממלכת יהודה" מאחר ורוב שטחה היה על נחלת שבט יהודה ורוב תושביה מוצאם היה משבט זה. בתוקפת הורדוס ושלטון רומי בארץ יהודה היה שמה של ממלכת החסות ושל הפרובינקיה כולה. בברית החדשה מופיעה עיר הולדתו של ישו כ"בית לחם יהודה" על מנת להבהיר באיזו ממלכה נמצאת העיר בה נולד. השם יהודה השתרש כשמו של האזור הגיאוגרפי. "שומרון" לעומתו, מוזכרת במקרא כבירתה של הממלכה הצפונית. בתקופת מרד החשמונאים נהרסה העיר ושרידיה שוקמו על ידי הורדוס. מאז תקופת בית שני כולל השם שומרון את כל השטח ההרי בארץ שבין הרי יהודה וירושלים בדרום לבין עמק יזרעאל בצפון וכך הוא ידוע עד היום, בקרב יהודים ונוצרים. בתקופת בית שני קמה עדה שקידשה לה את הר גריזים הסמוך לעיר שכם ומנהגיה קרובים למנהגים היהודים, בשם שומרונים.


ההתנחלות הראשונה

כפר עציון שהוקמה בשנת 1967 היא ההתנחלות הראשונה שהוקמה באזור יהודה ושומרון. עד למלחמת יום הכיפורים שימשה תכנית אלון כסמן לא רשמי למפת ההתנחלויות. על פי תכנית זו, עודדו התיישבות ברמת הגולן, בבקעת הירדן ובחבל ימית, בגוש עציון, קרית ארבע, הר גילה וגוש קטיף. בשנת 1974 הוקמה תנועת "גוש אמונים" על ידי פעילים מהזרם הדתי לאומי, תנועה אשר ראתה את היעד החיוני ביותר להגשמה בהתישבות בגולן, יהודה ושומרון, רצועת עזה וכן בסיני. לתנועה היו תומכים רבים גם בקרב הציבור החילוני שראו בהם מתיישבים ציוניים וגואלי קרקעות, בתפיסה החלוצית של ראשית ההתיישבות בארץ. בשנת 1978 קמה לגוש אמונים תנועה מיישבת בשם "אמנה". 


התיישבות חרדית

יישובים עירוניים בעלי אוכלוסיה חרדית קמו במטרה לאפשר לאוכלוסיה זו לגור בעיר שתאפשר להם לשמר את אורח חייהם באופן סגור, הרחק מהשפעות חילוניות זרות ולא רצויות. הקמתן נבעה מצורך במתן פתרונות דיור לנוכח המצוקה בה נתקל המיגזר הספציפי ולא ממניעים אידאולוגיים לאומיים. בחלק מהיישובים פועלת ועדה שתפקידה לדאוג לשמר את צביונה החרדי של האוכלוסיה בעת קבלת מועמדים חדשים המבקשים להתיישב בעיר. קצב גידול האוכלוסייה בחלק מערים אלה מהיר הן עקב גידול טבעי והן עקב מעבר ממקומות יישוב אחרים, למקום המבטיח דיור חדש ותנאים נוחים תוך שימור אורח החיים המיוחד והקפדני. ישובים לדוגמא- ביתר עילית, קרית ספר, עמנואל ועוד.


מועצות מקומיות

כיום פועלות ביש"ע מספר מועצות מקומיות הנותנות מענה מוניציפלי להתיישבות שבתחומן- ועדה מוניציפלית חברון, מועצה מקומית אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרתה, בית אריה עופרים, בית אל, גבעת זאב, הר אדר, מעלה אפרים, עמנואל, קדומים, קריית ארבע וקרני שומרון.

בברכה,
מוטי שמואלביץ' - מומחה למשכנתאות והתנהלות מול בנקים

עמודים בפורטל המשכנתאות של מוטי שמואלביץ שכדאי לכם לבקר:

מחשבון משכנתא, מחשבון פוטנציאל מחזור משכנתא בלחיצת כפתור, ריביות משכנתא עדכניות